Menu
הלימודים יתקיימו בשני סמסטרים,
סה״כ 24 מפגשים לשנה״ל (2 ש"ש)
***שירת פולקלור, שירה והגשה, אורות וכלים -מתקיימים רק בסמסטר אחד – 12 מפגשים לסמסטר***
לפרטים נוספים מוזמנים להשאיר לנו הודעה –לחץ כאן להשארת הודעה
ישי אפטרמן | לימוד הזמן | 2 ש'
מוסיקה, על כל סוגיה מורכבת משני עמודי תווך יסודיים:
מימד הצליל ומימד הזמן. לא ניתן להפריד בין השניים כפי שלא ניתן להפריד בין ציור ובין הקנבס עליו הוא צוייר. ככל שיעמיק המוסיקאי בשני מימדים אלו כך תעמיק יכולת ביטויו המוסיקאלי.
מטרת הקורס היא בראש ובראשונה להוציא את מימד הזמן מהתחום ה"אפור" וליצור הבנה חדה ובהירה של מימד זה בעיניהם של התלמידים.
פיתוח יכולת לניתוח שירים\יצירות ברמה הריטמית.
התלמידים ירדו לD.N.A של עולם הקצב ובעזרת כלים ברורים ינתחו וכך יבינו לעומק את עולם הקצב בכלל ובפרט המקצבים המסורתיים של המזרח התיכון.
התלמידים ילמדו לקרוא תווים קיצביים ברמה גבוהה.
יצירה אישית – במהלך הקורס יושם דגש רחב מאוד על חשיבותה של היצירה האישית. התלמידים ירכשו כלים פרקטיים להלחנת אינספור מקצבים מקוריים אשר ישמשו בסיס להלחנת יצירות אישיות.
"מוסיקה כמקצוע" – זרקור קבוע ועקשן שנועד לחנך את התלמידים ולמקצועיות נטולת פשרות, משמעת עצמית ואומץ למצוא את הקול הייחודי של כל אחת ואחד מהם.
הרכב כלי בהובלת מאסטר כלי ההקשה רוני עברין. היכרות וביצוע עם רפרטואר ייחודי. דרך הרפרטואר נכיר מקצבים מורכבים, נצלול אל האסתטיקה האפרו-קובנית ונלמד את המסורת המוזיקלית המרתקת הזו, דרך סגנונות שונים ומקצבים אפרו-קובנים.
קורס "אורות וכלים" הוא מרחב מעמיק המיועד למוזיקאים-יוצרים, כותבים, ובעלי עניין בפרפורמנס. מטרת הקורס היא להכיר את כלי העבודה החשוב
ביותר שעומד לרשותנו: הנפש.
מתוך ההיכרות עם עצמנו ועם פעולות התמסרות עתיקות,
נבין איך לגשת באופן ישיר אל האור.
מדובר במסע פנימי שחותר באופן ישיר להשראה.
נלמד לגעת באותו נושא דרך מגוון צורות ביטוי, ונכיר הקבלות מרתקות: ממאיר אריאל, ספר הזוהר, ועד הדג נחש.
נעמיק אל מגוון רחב של כלים ודרכי תרגול, ונהפוך את עולם המושגים
שהכרנו למרחב פורה אשר מספק לנו השראה וביטוי אישי.
בכל מפגש נקיים שיח על קצירת הפירות של כל אחד ואחת מתהליך העבודה שנלמד, ונתרגל בזמן אמת כקבוצה תהליכי השראה שונים.
הקשר המהותי בין כלי ואור מתבטא בדבריו של זקן המקובלים במשפט: "לולי הרוחות לא תעמודנה הגוויות ואם הכל יהיה רוח לא תהיה אות. כפי שצריך את הנאי או הסאז או הסנטור בכדי לנגן, צריך גם את הכלים של הידע, של המילים התכנים והמקורות בכדי שיתקיים גם הפסוק –
"ויהי כנגן המנגן ותהי עליו הרוח"
אנחנו מזמינים אתכם ואתכן להצטרף אלינו למסע.
נקודות הממשק בין סאונד אולפן וסאונד במה
מבוא- בשלב ראשון נערוך היכרות עם עולם הסאונד תוך שימת דגש על הנושאים הרלוונטיים למוזיקאים.
נדבר על ה״סיגנאל פלואו״ הבסיסי ונכיר את מושגי היסוד בסאונד. ניגע ונתמקד בנושאים שרלוונטיים במיוחד לסאונד בכלים מסורתיים לעומת כלים מודרניים.
סאונד אולפן – העבודה באולפן בכלל וההקלטה בפרט היא הדרך לתעד, לשמר ולחלוק עם כל העולם את המוזיקה. כוחה של ההקלטה הוא לתת תהודה רב פעמית לרגע מוזיקלי חד פעמי.
נערוך היכרות בסיסית עם העבודה באולפן בכלל עם דגש על הקלטה. נסקור את מרכיבי האולפן הבסיסיים ושיטות עבודה רלוונטיות. נלמד מבוא ושימוש בסיסי בתוכנת האודיו בה נשתמש, ונערוך היכרות עם סוגים שונים של מיקרופונים, ושיטות הקלטה.
סאונד במה – חשיבותו של הסאונד בהופעות היא עצומה. נעסוק במורכבות של הגברת כלים מהעולם המסורתי, ובפתרונות הקיימים. נערוך היכרות בסיסית עם מיקסרים דיגיטליים, ונכיר את היכולות והאפשרויות הקיימות בהגברת הופעות בימינו. בנוסף, נלמד את השפה בה מתקשרים עם סאונדמנים ועם פסטיבלים, איך כותבים מפרט ואיך צריך להיראות ציור במה.
דרך ההשוואה בין שני העולמות נלמד על המשותף והשונה ביניהם ונקבל בסיס לקורסים המתקדמים.
הקשר בין העולם הטכני לעולם האסתטי
בקורס זה נבין לעומק את נקודות הממשק בין העולם הטכני לעולם האסתטי וביטויים אצל המוזיקאי המופיע. נעסוק בפן הקונספטואלי של עיצוב סאונד להופעה חיה, והשילוב בין האולפן לבמה.
חלק ניכר מהסמסטר השני יוקדש ללמידה והעמקה דרך הפרקטיקה. הכיתה תתחיל בתרגולים אינטנסיביים בהקלטות אולפן והגברת הופעות בדגש על המורכבויות של הכלים מסורתיים. התלמידים יתחלקו לצוותים אשר ידמו צוותים אמיתיים באולפנים ובמות. בסוף הסמסטר, כעבודת סיום, כל תלמיד נדרש להקליט ולהגיש קטע נגינה של נגן אחד ועליו יקבל הערכה מהמורה. בנוסף, התלמידים יצוותו לסאונדמנים שיגבירו את הופעות סוף השנה וירכשו ניסיון הגברה בפועל.
בחלקה התיאורטי של ההתמחות מסורת, בראשית כל מפגש נקיים שיחה על סולם המקאם הנלמד מהזווית התיאורטית לשם הכרת היסודות ורכישת השפה המוסיקלית ונתרגל פיתוח שמיעה דיאטוני (סולמי) לחיזוק השמיעה וניקוי זיופים. לאחר מכן, נכיר את המקאם עצמו מהזווית התרבותית-מוסיקלית ונתרגל פיתוח שמיעה מודאלי (מקאמי) לשם זיהוי מקאמים ומעברים, ביצוע משפטים מלודיים בכל מקאם וכמבוא ליצירה.
בחלקו האחרון של ההתמקדות בנושא התיאורטי נאזין ליצירות מרכזיות, ננתח אותם סולמית ומודאלית ונוסיף זווית שלישית – אסתטית, המהווה את החלק בתורה שבעל-פה של המוזיקה הערבית שמעולם לא זכה להתייחסות בשום קורס או מרכז לימודים ונשתמש בזווית זו ככלי ליטוש סופי הדרוש להפיכת השמיעה שלנו מחובבת למקצועית ולגימור יכולת היצירה.
בחלקו המעשי של קורס התמחות מסורת נבצע שלל יצירות אינסטרומנטליות וקוליות מהרפרטואר הערבי הקלאסי והמתחדש בעיבוד בסיסי להפנמת הגוון הטבעי של המוזיקה הערבית ובהתאמה למקאם הנלמד בחלקו התיאורטי של ההתמחות – "המקאם ככלי חשיבה אסתטי", ממגוון מניפת הז'אנרים שיש לתרבות המוסיקלית הערבית להציע. במהלך הקורס יפגשו חברי ההרכב עם יסודות המוזיקה הערבית: מקאמאת, מודולציות, מקצבים, ז'אנרים, גוון ועוד וירכשו דינמיקה קבוצתית של הרכב המנגן מוזיקה ערבית.
כמו מציאת הייעוד בחיינו, גם מלאכת מציאת המנעד וסגנון השירה ובפרט מבוע היצירה שלנו אינה מלאכה פשוטה. לכל אדם יש כלי ייחודי משלו שרוצה לנגן את הניגונים הפרטיים שלו. הסיבה שכל כך קשה למצוא אותו היא, שלרוב איננו מחפשים אותו במקומות הנכונים לנו. כמו כל תבנית חשיבה, גם תפישת השירה שלנו מושפעת מן הסביבה וממה שהסביבה מחשיבה כ"קול יפה", "שירה יפה", "סגנון יפה" וכן הלאה, וכך מצטמצמים החיפושים שלנו למחוזות קיימים, מנוצלים עד תום ולא מקוריים. בקורס זה נעשה מסע של היכרות מעמיקה עם חמשת תיבות התהודה שלנו, ייחודן וגבולותיהם ונתרגל טכניקות לאיתורן ולעבודה נכונה עמן. צורת העבודה תתבצע דרך ביצוע יצירות מהרפרטואר הערבי הקלאסי והמודרני. הריתמיקה השזורה בשפה הערבית והקשר המהותי בין ההברות לרוח המילה, מעצבות באופן טבעי את המנח של השירה.
בעזרת השפה שנרכוש עם עבודת התהודות, נכיר דרך עבודת השירה את המימדים האסתטיים בשירה הערבית ואת הקשר הישיר שלהם למנח תיבות התהודה ולהבעה בקול
זמר/ת טוב הוא לא רק זה שיודע לשיר יפה, אלא הוא פרפורמר שיודע לטוות סיפור,
ולקחת את הקהל שלו איתו למסע. בקורס נסתכל על הזמר בצורה הוליסטית ונשקיע במציאת הקול האישי הייחודי.
במה נוגעים?
הרחבת ארגז הכלים הווקלים, ובחירות נכונות של טכניקה.
מציאת הסגנון הייחודי בהתבטאות.
התחברות לתוכן, טקסט ודיוק מסרים.
ביטחון עצמי על במה ושפת גוף.
תקשורת עם קהל.
כל אלו יובאו לידי ביטוי בעבודה על יצירות מרפרטואר הלאדינו
וקלאסיקות לטיניות מהעולם הספרדי אשר עשיר בהבעת תשוקה ואש.
התמחות תאורטית ומעשית להכרות מעמיקה עם המוסיקה התורכית הקלאסית ותורת המאקאם התורכי תוך כדי הקניית הכלים המאפשרים את הבנתם וסיווגם של האלמנטים הבסיסיים במאקאם, הצגתה של היסטוריית המוסיקה לאורך כל התקופות מהתקופה העות'מאנית עד ימינו.
השמת פרקטיקה מעשית למאקאם הטורקי תוך כדי ביצוע של יצירות קלאסיות
מהרפטואר הקלאסי – עות'מאני ויצירות מודרניות תוך כדי הכרת ממשק עם אופני ביצוע רלוונטים בז'אנר.
אופי הקורס – תיאורטי ומעשי, האזנה וניתוח יצירות, תרגול בשירה ונגינה. המוזיקה הקלאסית הפרסית פיתחה מודל ייחודי המכונה "הראדיף". הראדיף הוא ייצוג ואוסף של מגוון האפשרויות המלודיות שנצפו במוזיקה הפרסית המסורתית. במילים אחרות, זהו כלי הוראה המלמד את "הכללים" של אימפרוביזציה ומנגינה. לרדיף, שעבר מדור לדור במשך עידנים, שני מרכיבים עיקריים: דסטגה (מערכת סולמית), וגושה (פינות המייצגות את הדינמיקה הפוטנציאלית השונה של המערכת). בקורס זה נדון במאפיינים המודאליים של מערכות הדסגה העיקריות. נלמד תבניות מלודיות וקצביות נפוצות, נדון כיצד מנגינות מתפתחות סביב המבנה המודאלי, וננתח אותם בהשוואה למקאם התורכי והערבי.
בחלקו של האנסמבל יוקדש הזמן לתרגול מעשי של הדסגה הפרסי (הסולמות הפרסיים). כהמשך טבעי לקורס התאוריה, נלמד יצירות קלאסיות ומודרניות סביב הדסגה הנלמדת, יצירות אינסטרומטליות וווקלאיות מתוך רפרטואר רחב המגיע מאזורים שונים באיראן. נבצע את היצירות תוך מתן דגש למאפיינים המלודיים של המוזיקה הפרסית ואופן ביטויים בכלים השונים, נכיר מקצבים וקישוטים, נשפר טכניקה ונלמד לעבוד בתוך הקבוצה כאנסמבל.
המוזיקה קשורה ללשון, לשפה, למבטא, לתכונות של כל עם ועם.
איך נוצרת מוזיקת פולקלור? הפולקלור, בין היתר, נוצר בגלל גבולות. היכן שהוצב גבול, אם זה כתוצאה ממלחמה או הסכמים טריטוריאלים, עם אחד נחצה לשניים כאשר שני החצאים ממשיכים ושומרים על המסורת, בתוך המסגרת של המדינה החדשה. זה מתבטא בתרבות, בביגוד, באוכל וגם במוזיקה. העמים המחולקים ממשיכים לנגן את המוזיקה שלהם וכל אחד מהם מקבל את הגוון של המדינה שלו.
פולקלור נוצר גם כתוצאה מהגירה. לצוענים אין אזור מסוים, הם גרים בכל המקומות והמוזיקה שלהם מושפעת מהאזור הספיצפי שלהם.
בקורס נלמד ונבצע שירים מתוך רפרטואר רחב של עמים בתוך פרס הגדולה מימיו של כורש. מאירן – חורסאן, תורכמניסטן, אזרבייג'אן, גילן, וכורדיסטן ומתורכיה – אנטוליה, לאז (מהים השחור) ומוזיקה צוענית.
דרך השירים נלמד את הסגנונות המיוחדים של כל עם ועם ונשמע את הסיפורים שלהם. התלמידים יופיעו עם הרפטרטואר הנלמד, תוך שיתוף פעולה עם תלמידים ממסלול הנגינה, במסגרת מופעי סוף השנה.
הקורס מעניק צוהר לעולם השירה והמוסיקה ההודית.
ביסוד המוסיקה הצפון הודית עומדות הראגות – הראגות הן אווירות אבסולוטיות הבנויות מסולמות בעלי חוקיות מלודית. לכל ראגה את שעת הנגינה הייחודית לה על פי מחזור שעות היממה. מעבר לצלילי הסולם המנוגנים לכל ראגה ישנן תנועות ומשקלים מוסיקליים המאפיינים אותה.
השירה בהודו מתייחסת אל זמר לא רק כאל פרפורמר המעביר רגש ורעיון בטקסט, אלא כאל נגן המכיר סולמות ומקצבים. במהלך הקורס נלמד טכניקות קוליות אשר מסייעות לזמר בכיוון טונאלי, נשיר בראגות ונלמד להכיר אינטרוולים שונים.
נדבר על ההבדלים בין מוסיקה לינארית למוסיקה מעגלית. נדבר על ההקשרים התרבותיים של מוסיקה כהתכנסות בידורית לעומת מסורות מוסיקליות המשתמשות במוסיקה כנתיב להתעלות הרוח.
נלמד להכיר את הסגנונות השונים במוסיקה מצפון הודו. סגנונות כמו מוסיקת ה״דרוהפאד״ העתיקה,מוסיקת ״חייאל״ הידוע כמוסיקה הודית קלאסית בת ימינו ומוסיקת ההתמסרות הסופית של דרום מזרח אסיה המכונה ״קאוולי״.
נעבוד עם תרגילי קול מסורתיים שמטרתם הענקת בסיס להפקת צליל מלא ובריא ונתכנס כקבוצה בכדי לשיר יחד.
תהליך יצירה הנו מסע בו היוצר מנסה לאזן בין קולו האישי כפי שהוא מתנגן בתוכו לבין האופן בו יהדהד
למאזין החיצוני.
במעבדה לליווי תהליכי יצירה נעסוק בשאלות הבסיס כגון: פרץ השראה אל מול היצירה כמלאכה. טקסט אלמול לחן, מה בא קודם ומה חשוב יותר? היכן מתחילים לכתוב שיר או קטע אינסטרומנטלי ומתי מסיימים אותו? נדון, נחקור וננסה למצוא פתרונות לשלל הנושאים אשר חוסמים ופותחים אותנו בעת עבודתנו.
אנו חיים במרחב אשר תופס את עצמו כחלק מהעולם המודרני, עם זאת סביבתנו המקומית נשענת על יסודות של מסורות עתיקות.השפה התרבותית של עולם המערב בן זמננו שואף לחדשנות ומקוריות. עם זאת, שפות תרבותיות מסורתיות מקנות ערך רב לשימור הצורה והמבנה המסורתיים על ידי חוקים אסתטיים ברורים.
במפגשים בינינו ננסה להבין מה מקומה של מקוריות לעומת הישענות על תבניות מוסיקליות קיימות.
בקורס כל תלמיד ותלמידה יתבקשו להביא ולכתוב את השירים שלהם. נאזין זה לזו, נחקור מקורות השראה שונים, ננקה, נלטש וננסה להבין היכן מונח מרכז הכובד של כל אחת מיצירותיו.
הקורס מיועד לאלו הכותבים והמלחינים שירים, ליוצרים המעוניינים להשתמש במפגשים השבועים כהזדמנות לתהליך ולמסגרת עבודה למשך השנה. מלבד התרגילים בהם נתנסה במהלך במפגשים, ינתנו שיעורי בית ונתבקש לרענן ולהביא קטעים חדשים.
בסוף הקורס כל תלמיד ותלמידה יבחרו קטעים מתוך גוף עבודתם המתהווה עבור הופעת סוף שנה שבמרכזה יצירה מקורית.
דרוש ידע בסיס בנגינת כלי, זיקה לכתיבת מוסיקה, סקרנות ותשוקה לעבודה בבית.
קורס עיוני-מעשי המלמד את אמנות ההלחנה, על ידי הכרות עם המערכת המודלית של המוזיקה המזרחית הקלאסית, המודרנית והעתיקה. מטרת הקורס היא להקנות למוזיקאים הבנה עמוקה של מסורות המזרח שברובן בנויות על אותה מערכת מודלית, אשר התגבשה במשך אלפי שנים במזרח, ושימשה יסוד גם למוזיקה המערבית.
הקורס משלב טכניקות הלחנה מזרחיות ומערביות ומועבר בשיטת לימוד מסורתית המקובלת במזרח, בשילוב עם שיטות פדגוגיות מערביות.
קורס ייחודי זה יכול לתרום רבות להתפתחות של כל מוזיקאי, בין אם הוא מגיע מרקע של מוזיקה מזרחית או מערבית.
לימוד מערכת המקאם בעולם המוזיקה הערבית.
לימוד המקאמים הבסיסיים, החלקים המרכיבים אותו (אג'נאס) והמרווחים השונים המצויים בו. דרך מצגות והאזנה לרפרטואר עשיר ומגוון במוזיקה הערבית הקלאסית ייחשפו הסטודנטים להבדלים המשמעותיים בהתנהגות המקאמים מאזורים השונים במזרח התיכון.
שיעור פרונטלי לאנסמבל בדגש על המוזיקה הערבית הקלאסית.
מפגש שבועי ובו ינגנו חברי האנסמבל לצד שירת הזמרים, בדגש על יוצרים ממצריים, לבנון, עיראק, טורקיה, כמו כן מצפון אפריקה, אלג'יריה, טוניס ומרוקו. האנסמבל שואף לפתח את רמת ההקשבה בין האמנים, תמיכה ועשייה בצוותא, יחד עם פיתוח היכולות האינדיבידואליות של כן אמן עם הרצון להביא את הביטוי המוזיקלי שלו ושל כל אחד מהסטודנטים.
שיעור מקיף ביסודות התאוריה המערבית הקלאסית.
לימוד בין סדנה/הרצאה החל מתיווי בסיסי, דרך המרווחים והאקורדים והמהלכים הפונקציונליים אשר מהווים כאבן ייסוד בתאוריית המוסיקה המערבית הקלאסית. במסע היכרות לתכנים במוסיקה ייחשפו הסטודנטים לדוגמאות כיצד התאוריה באה לידי ביטוי ביצירות ובשירים העכשוויים אותם אנו שומעים במדיה החברתית כמעט בכל הזדמנות.
